תקן 1220 בשפה פשוטה: מה הוא דורש ממערכת גילוי אש

תקן ישראלי 1220 הוא סדרת התקנים שקובעת איך צריכה להיראות מערכת גילוי אש בישראל: אילו גלאים מותר להתקין, איך מתכננים את מיקומם, מה נדרש מלוח הבקרה ואיך שומרים על המערכת תקינה לאורך השנים. מי שפותח עסק, בונה מבנה או מקבל דרישה מהכבאות פוגש את המספר הזה מהר מאוד, בדרך כלל בלי שמישהו הסביר לו מה הוא בעצם אומר.

במאמר הזה עברנו על התקן בשפה פשוטה: מאילו חלקים הוא בנוי, מה כל חלק דורש, מה השתנה בשנים האחרונות, ומה זה אומר בפועל עבור בעל המבנה. חשוב לומר מראש: זהו הסבר כללי שנועד לעזור לכם להבין את התמונה, והוא לא מחליף את נוסח התקן עצמו או את הדרישות שהכבאות מציבה למבנה ספציפי.

מה זה תקן 1220

ת״י 1220 הוא לא מסמך אחד אלא משפחה של תקנים שמפרסם מכון התקנים הישראלי תחת הכותרת המשותפת "מערכות גילוי אש". חלק מהחלקים עוסקים במוצרים עצמם, כלומר מה צריך לעמוד בו גלאי עשן או לוח בקרה כדי שיהיה מותר למכור אותו ולהתקין אותו. חלק אחר עוסק באופן שבו מתכננים ומתקינים את המערכת במבנה, וחלק נוסף עוסק בתחזוקה שלה אחרי שהיא כבר עובדת.

ההבחנה הזו חשובה כי היא מסבירה מי אחראי על מה. היצרן אחראי שהגלאי עצמו עומד בדרישות, המתכנן והמתקין אחראים שהוא מותקן במקום הנכון ובצורה הנכונה, ובעל המבנה אחראי שהמערכת תישאר תקינה ותיבדק באופן סדיר.

החלקים העיקריים של התקן

זו המפה של החלקים שרלוונטיים כמעט לכל מי שמתקין או מחזיק מערכת גילוי אש:

ישנם חלקים נוספים שעוסקים ברכיבים מיוחדים, אבל בעל מבנה ממוצע פוגש בעיקר בשניים: חלק 3 בזמן ההתקנה, וחלק 11 בכל שנה שאחריה. בהם נתמקד כאן.

חלק 3: מה התקן דורש בהתקנה

חלק 3 הוא הלב של התקן מבחינת בעל המבנה. המהדורה הנוכחית שלו פורסמה בשנת 2014, והיא שונה באופן מהותי מהמהדורה שקדמה לה. מאז נוספו לה חמישה גיליונות תיקון, האחרון שבהם בינואר 2024. זה אומר שמערכת שתוכננה לפני כמה שנים לא בהכרח מתאימה למה שנדרש היום ממערכת חדשה.

מה נושאי התכנון שהתקן מסדיר

• איזה גלאי לאיזה חלל. התאמה של סוג הגלאי לשימוש בחלל, לגובה התקרה ולתנאי הסביבה.
• מרחקים וכיסוי. כמה שטח כל גלאי מכסה, כמה רחוק מקירות ומפתחי מיזוג הוא צריך להיות, ואיך מתכננים תקרה משופעת או תקרה עם קורות.
• חללים נסתרים. מתי צריך גלאים גם מעל תקרה אקוסטית או מתחת לרצפה מוגבהת, ואיך מסמנים אותם כך שיהיה אפשר לזהות מי מהם התריע.
• לחצנים ידניים. מיקום ליד יציאות ובדרכי מילוט, בגובה שאפשר להגיע אליו.
• אמצעי התרעה. צופרים ונצנצים שנשמעים ונראים בכל מקום שבו עשויים להיות אנשים.
• אספקת מתח וגיבוי. המערכת צריכה להמשיך לעבוד גם כשהחשמל נפל.
• כבילה. סוג הכבלים ואופן ההעברה שלהם במבנה.
• תיעוד ומסירה. תוכניות, סימון אזורים והוראות שבעל המבנה מקבל בסוף העבודה.

הדרישה שהתווספה ב-2024: לוחות חשמל

אחד השינויים המעשיים שכדאי להכיר הגיע בגיליון התיקון מינואר 2024: בכל מקום שבו מתקינים מערכת גילוי אש, יש להתקין גלאים ונוריות סימון גם להגנה על לוחות החשמל. ההיגיון פשוט: לוח חשמל הוא מקור נפוץ לשריפות, ולעיתים קרובות הוא נמצא בארון סגור או בחדר צדדי שאיש לא נמצא בו. מי שמתכנן מערכת חדשה, או מרחיב מערכת קיימת, צריך לוודא שהנקודה הזו נכללת בתכנון.

תקן רשמי ותקן ממליץ

תקן ישראלי יכול להיות רשמי (מחייב בחוק), רשמי רק בחלקו, או וולונטרי. חלק 3 מסומן במכון התקנים כרשמי, והמכון עצמו מציין שהסימון הזה מתייחס גם לתקנים שרק חלק מסעיפיהם מחייבים. בפועל, השאלה מה מחייב אתכם נקבעת פחות מהסימון הפורמלי ויותר ממה שהכבאות מציבה בדרישות למבנה שלכם, בהיתר הבנייה או בתהליך רישוי העסק. ברוב המקרים הדרישה שם פשוטה: מערכת גילוי אש לפי ת״י 1220 חלק 3.

מה התקן אומר על הרכיבים עצמם

החלקים שעוסקים במוצרים מבטיחים שכל רכיב במערכת עבר בדיקות מוגדרות לפני שהוא מגיע לתקרה שלכם. המשמעות המעשית עבור בעל מבנה היא שאי אפשר לקנות גלאי זול מאתר קניות ולהניח שהוא מתאים למערכת שצריכה לעמוד בתקן.

חלק 11: תחזוקה ובדיקות תקופתיות

מערכת שהותקנה לפי התקן לא נשארת תקנית מעצמה. גלאים צוברים אבק, סוללות מתבלות, ומבנים משתנים: מוסיפים מחיצה, מעבירים מחסן, משנים את ייעוד החלל. חלק 11 של התקן עוסק בבדיקות תקופתיות של מערכות שהותקנו לפי חלק 3 ובדרישות לתחזוקתן: איך בודקים גלאים, מתי מנקים או מחליפים אותם, ואיך מתעדים את הבדיקות.

מה כוללת בדיקה תקופתית

כל כמה זמן בודקים

תדירות הבדיקות נקבעת לפי התקן, הוראות היצרן והדרישות של הכבאות ושל חברת הביטוח. בעסקים ובמבני ציבור נהוג לבצע בדיקה מקצועית תקופתית, בדרך כלל לפחות פעם בשנה, ולצידה בדיקות פשוטות שהצוות במקום יכול לבצע בעצמו, כמו הסתכלות על מצב הלוח ודיווח על נורית תקלה. מה שחשוב לא פחות מהתדירות הוא התיעוד: בביקורת של הכבאות או אחרי אירוע, מה שלא תועד כאילו לא קרה.

מה התקן אומר לבעל עסק או מבנה

רוב האנשים שמחפשים "תקן 1220" לא רוצים לקרוא תקן. הם רוצים לדעת מה הם צריכים לעשות. זה התרגום המעשי:

את הצד המעשי של המערכת עצמה, מסוגי הגלאים ועד ההבדל בין מערכת קונבנציונלית לכתובתית, פירטנו בעמוד מערכות גילוי אש.

טעויות נפוצות סביב תקן 1220

לחשוב שמערכת שאושרה פעם אחת נשארת מאושרת לתמיד

האישור מתייחס למצב ביום שבו נבדק. מערכת שלא תוחזקה, או מבנה ששונה בלי לעדכן את המערכת, יכולים להימצא לא תקינים בביקורת הבאה.

להסתפק בגלאים עצמאיים בעסק

גלאי עשן עצמאי מתריע רק בחדר שבו הוא תלוי, לא מנטר תקלות ולא מפעיל ממשקים. במבנה שנדרשת בו מערכת גילוי אש הוא לא תחליף.

לשכוח את הממשקים

הרבה מהתקלות בביקורת לא קשורות לגלאים עצמם אלא למה שהמערכת אמורה להפעיל: דלתות שלא משתחררות ממערכת בקרת הכניסה, מיזוג שממשיך לעבוד, או התרעה שלא נשמעת בחלק מהמבנה. במבנים גדולים השילוב עם מערכת כריזה הוא חלק מפינוי מסודר, וצריך לבדוק גם אותו.

לבלבל בין מערכת אזעקה למערכת גילוי אש

מערכת אזעקה לעסק נועדה לזהות פריצה, ומערכת גילוי אש נועדה לזהות שריפה. אפשר לחבר ביניהן, למשל כדי שהתרעת אש תגיע למוקד, אבל גלאי עשן שמחובר למערכת אזעקה בלבד אינו מערכת גילוי אש לפי התקן.

שאלות נפוצות על תקן 1220

מה זה תקן 1220?

ת״י 1220 הוא סדרת התקנים הישראלית למערכות גילוי אש. היא בנויה מחלקים: חלק מהם עוסקים ברכיבים כמו גלאי עשן, גלאי חום ולוחות בקרה, חלק 3 עוסק בתכנון והתקנה של המערכת במבנה, וחלק 11 עוסק בתחזוקה ובבדיקות תקופתיות.

איזה חלק של תקן 1220 עוסק בהתקנה?

חלק 3, שכותרתו "מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות". המהדורה הנוכחית פורסמה ב-2014 ונוספו לה מאז חמישה גיליונות תיקון, האחרון בינואר 2024. מכון התקנים מסמן אותו כתקן רשמי.

האם תקן 1220 מחייב?

חלקים מסדרת התקנים מסומנים כרשמיים, בחלקם או במלואם. בפועל מה שמחייב מבנה מסוים נקבע בדרישות הכבאות בהיתר הבנייה או בתהליך רישוי העסק, וברוב המקרים שם נכתבת דרישה למערכת גילוי אש לפי ת״י 1220 חלק 3.

מה השתנה בתקן 1220 ב-2024?

גיליון תיקון 5 לחלק 3, מינואר 2024, קובע שבכל מקום שבו מתקינים מערכת גילוי אש יותקנו גלאים ונוריות סימון גם להגנה על לוחות חשמל.

מה ההבדל בין חלק 3 לחלק 11 של תקן 1220?

חלק 3 קובע איך מתכננים ומתקינים מערכת גילוי אש במבנה. חלק 11 עוסק במה שקורה אחרי ההתקנה: בדיקות תקופתיות של הגלאים, הצופרים, לוח הבקרה והממשקים, ותחזוקה שלהם.

כל כמה זמן צריך לבדוק מערכת גילוי אש לפי התקן?

התדירות נקבעת לפי התקן, הוראות היצרן ודרישות הכבאות וחברת הביטוח. בעסקים ובמבני ציבור נהוג לבצע בדיקה מקצועית תקופתית, בדרך כלל לפחות פעם בשנה, ולתעד כל בדיקה.

האם גלאי עשן עצמאי עומד בתקן 1220?

גלאים עצמאיים למגורים מוגדרים בחלק 5 של התקן. הם מתאימים לבית או לדירה, אבל אינם מחליפים מערכת גילוי אש לפי חלק 3 במבנה שבו נדרשת מערכת מלאה, כי הם לא מנטרים תקלות ולא מפעילים ממשקים.

מערכת שהותקנה לפני 2014 עדיין תקינה?

היא יכולה להיות תקינה מבחינה תפקודית, אבל המהדורה של 2014 שונה מהותית מהקודמת. כשמרחיבים מבנה, משנים ייעוד או עוברים תהליך רישוי חדש, הכבאות עשויה לדרוש התאמה לדרישות העדכניות, ולכן כדאי לבדוק מראש.

מה ההבדל בין תקן 1220 לבין דרישות הכבאות?

התקן קובע איך מערכת גילוי אש צריכה להיות בנויה ומותקנת. הכבאות קובעת אם מבנה מסוים צריך מערכת כזו, באיזה היקף ובאילו תנאים נוספים, ובדרך כלל מפנה לתקן כאמת מידה לביצוע.

אפשר לחבר גלאי עשן למערכת אזעקה במקום מערכת גילוי אש?

בבית פרטי זו דרך נוחה לקבל התראת עשן לנייד. במבנה שנדרשת בו מערכת גילוי אש לפי התקן זה לא תחליף, כי מערכת אזעקה לא תוכננה לפי דרישות הכיסוי, ההתרעה והממשקים של חלק 3.

לסיכום

תקן 1220 נשמע מסובך, אבל הרעיון שלו פשוט: רכיבים מאושרים, תכנון שמכסה את כל המבנה, התרעה שמגיעה לכולם ותחזוקה ששומרת על המערכת תקינה לאורך זמן. חלק 3 מלווה אתכם בזמן ההתקנה, וחלק 11 בכל שנה שאחריה. מה שמחייב את המבנה שלכם בפועל נקבע בדרישות הכבאות, ולכן הצעד הראשון תמיד הוא לברר אותן ולתכנן מולן.

אם אתם לפני תהליך רישוי, קיבלתם דרישה מהכבאות או רוצים לבדוק שהמערכת הקיימת עומדת בתקן, השאירו פרטים ונשמח לעבור איתכם על הדרישות ולהציע תכנון מתאים. את הסקירה המלאה על המערכות עצמן תמצאו בעמוד גילוי אש ועשן.